עבודת צוות – לתת לה מקום לקרות בו

 

בפוסט הקודם שיתפתי במקרה של אפי וצוות מנהלי הפרויקטים שלו.
נמשיך בפיתוח עבודת הצוות, עם צוות ההנהלה של רונית.

 

“אין ביניהם תקשורת” התלוננה רונית, מנכ”לית, על חמשת חברי ההנהלה שלה. “הכל עובר דרכי או דורש את הנוכחות שלי. דברים לא יכולים להיסגר בלי שאני אהיה מעורבת. כבר ביקשתי מהם כמה פעמים שיבואו עם פתרונות, שיבואו מגובשים, שיתמודדו בינהם וזה לא עוזר. השיא הגיע כשהייתי בחופשה והיתה בינהם התכתבות מיילים ארוכה ומיותרת, שהיתה יכולה להסגר ברגע אם היו מדברים בינהם. כאן החלטתי שהגיע הזמן לטפל בדברים.”

האם חברי הנהלה הם צוות? זו שאלה טובה, שקשורה לאסטרטגיה של המנכ”ל. ישנם כאלה שיעדיפו למקד את ההנהלה כל אחד בזירה שלו, וישנם כאלה שרוצים לראות עבודת צוות. באמצע יש מגוון רחב, שתלוי במגוון משתנים.

יש שתי שאלות שעוזרות להגדיר:

  1. האם יש להם מטרה משותפת?
  2. האם יש בינהם תלות להשיג אותה?

כשפרשנו את המצב הקיים ראינו שיש תנאים מתאימים לחיזוק עבודת צוות ההנהלה של רונית – יש מדידה משותפת בפרמטרים מסויימים, יש תלות בתהליכים, יש מפגשים קבועים.

אז איך מקדמים עבודת צוות בין חברי ההנהלה?

 

מי במרכז ישיבת הצוות?

כחלק מהתהליך הצטרפתי לישיבת הנהלה של החברה: סמנכ”ל מש”א הציגה פעילות רווחה מתוכננת לחברה, היא הציגה את הכל- כולל החלופות לפעילות וזו המועדפת עליה וציינה שהדברים גם עברו את רונית.
לאחר מכן הציג סמנכ”ל השיווק מהלך שיווקי גדול, שגם הוא, כך הדגיש, עבר את האישור של רונית.
היו עוד כמה עידכונים מצידה של רונית והישיבה הסתיימה בזמן, אבל המנהלים נשארו בחדר- סמנ”כל שירות העיר לרונית לגבי התאריך של הפעילות לחברה. וסמנכ”לית המכירות התיישבה על יד רונית להתלונן שרק עכשיו יודעת על המהלך השיווקי ויש לה הכנה מאסיבית לעשות ולא ברור אם היא תעמוד בלו”ז מבחינת אנשי המכירות.

אחרי שכולם יצאו רונית פנתה אלי ואמרה “את רואה? למה הם לא מדברים אחד עם השני?”

אמרנו ש”צוות” הוא יישות נוספת שצריכה לקבל מקום להיווצר בו, פגישות הנהלה הן מקום מצויין לכך. מבנה הישיבה, סגנון הניהול שלה משפיעים על האפשרות של עבודת הצוות להיווצר.

במקרה של רונית וצוות ההנהלה- בדומה ליומיום ישיבת הצוות נוהלה בטור כשכל אחד מציג נושא, אין דיון מעמיק, חשיבה או מקום להערות אחד לשני, לדברים יש אישור של המנכ”לית, אז עוברים הלאה.
כלומר, אין מקום או ביטוי לצוותיות ולקשר של חברי ההנהלה אחד עם השני.

 

לקיים תקשורת בין חברי הצוות *או* אל תפריעו לעבודת הצוות

 

עבודת צוות צריך לבנות. צריך לתת לה לקרות. אם נתערב כל הזמן מעמדה ניהולית לא תיווצר עבודת הצוות.

במקרה של רונית הישיבה היתה ישיבת עידכונים. אם היה מקום לדיאלוג, שאלות, הערות, השפעה אחד על השני היה ביטוי לעבודת הצוות. למשל, לתת להם להחליט על אירוע החברה, לשתף מראש על המהלך השיווקי ולגזור השלכות על היחידות המשיקות, להעלות שאלות, ליצור גאנט פעולה ועידכונים.

ואם יהיו בינהם חילוקי דעות (וברור שיהיו)- כמנהלים אפשר להגדיר גבולות לאן מגיע הדיון (הדיון הוא על הבחירה מתוך מה שמוצע כאן, אין מקום להעלאת חלופות נוספות לאירוע חברה), לשמור על שיח מכבד, קשוב, חיפוש פתרונות ולא אשמים.

אולי עולה לך השאלה אם זה לא ביזבוז זמן לייצר דיון על כל דבר?
אז באותו הרגע – זה בהחלט יכול להיראות ככה. בטווח הארוך, כשתהיה התמדה מצידך ותיווצר תקשורת וקשר בין חברי ההנהלה, יגיע המצב שהדיאלוג בינהם יקרה גם מחוץ לישיבות ההנהלה וללא התערבות שלך.

זו ההזדמנות שלך לעצור ולחשוב מתי ואיך ניתן על ידך מקום לצוות להיבנות?
מתי יש קשר בין חברי הצוות ללא התערבות שלך?

 

לסיכום,

יש כאן שאלה אסטרטגית – איזה קשר אני רוצה לייצר בין חברי הנהלה? איזה קשר אני רוצה לייצר בין אנשי הצוות? ולמה?

במידה ויש רצון לייצר עבודת צוות, שיתוף, שותפות- צריך לתת לזה לקרות בין חברי הצוות, ואי אפשר לצפות שבגלל שהחלטנו ו”אמרנו” שחשובה לנו עבודת הצוות- זה גם יקרה. תכנון של ישיבת צוות ככזו שמאפשרת לצוות ההנהלה לתקשר, לשתף, להתלבט ולהתווכח יכול להשפיע גם על מה שקורה אחריה.

 

הארות או תגובות- מוזמנים לכתוב כאן מתחת לפוסט.
להצלחה הניהולית שלך,

רות

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות